גמרא
פירוש
לָא יָלְפִינַן וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר יָלְפִינַן חוּץ מִפְּנִים וַאֲתָא רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר אֲפִילּוּ בְּפָנִים נָמֵי זֶה מְחַשֵּׁב וְזֶה עוֹבֵד לָא אָמְרִינַן.
אִתְּמַר הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה לִזְרוֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה1 וּלְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה2 רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אפְּסוּלָה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״דַּעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״דעבודת כוכבים״.
{רי״ף חולין ח.}
{שמעתא דמחשבת ע״ז בזריקה}
הוא מותיב לה והוא מפרק לה: בארבע עבודות – כתב ה״ר שלמה ז״ל בפירושו: הא דקתני, אין המחשבה פוסלת בחולין, לאו מעבודה לעבודה קאמר, אלא בארבע עבודות. והכי קאמר: ומה מוקדשין, שנפסלין במחשבת ארבע עבודות, שחיטה זריקה קבלה והולכה, אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד, חולין לענין ע״ז, שאין מחשבה פוסלת בהן בארבע עבודות אלא בשתים, בשחיטה ובזריקה - דהני הוא דכתיבן בע״ז, דכתיב (שמות כב, יט), זובח לאלהים יחרם, וכתיב (תהלים טז, ד), בל אסיך נסכיהם מדם, אבל קבלה והולכה לא כתיבן בה - אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט.
אלו דברי ה״ר שלמה ז״ל. ואינן מתיישבין על דעתנו, דקאמר, שהמחשבה פוסלת בע״ז בשחיטה ובזריקה. ואנן, לית לן מחשבת זריקה פוסלת בע״ז מאחר שנשחטה בהכשר. וראיה לדבר מהנהו טייעי דאתי לציקוניא, דאמרו לטבחי ישראל, דמא ותרבא לדידן ומשכא ובשרא לדידכו (עיין דף לט:). אלמא, אף על פי שזרקו הדם והקטירו החלב לע״ז אין הבהמה נאסרת בכך. ואין לנו מחשבת ע״ז אוסרת הבהמה אלא בשחיטה בלבד, מדכתיב, ויאכלו זבחי מתים.
ופירוקא דפרקי׳ למתני׳ בארבע עבודות, תרגמה מעבודה לעבודה, שלא כדברי ה״ר שלמה ז״ל. והכי קאמר: ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין מעבודה לעבודה בארבע עבודות, כגון שוחט ע״מ לקבל או להוליך או לזרוק או להקטיר חוץ לזמנו וחוץ למקומו, אין הכל הולך אלא אחר העובד, כלומר, שאין הבעלים מפגלים, מקום שאין המחשבה פוסלת בחולין אלא בשתי עבודות, כלומר, מעבודה לעבודה, כגון שוחט ע״מ לזרוק דמה לע״ז ולהקטיר חלבה לע״ז, אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט, לאפוקי מחשבת בעלים, דלאו כלום היא. ולעולם אין מחשבת ע״ז אוסרת הבהמה אלא בשחיטה בלבד, משום דכתיב, זבחי מתים.מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
{שמעתא דמחשבת ע״ז בזריקה}
הוא מותיב לה והוא מפרק לה: בארבע עבודות – כתב ה״ר שלמה ז״ל בפירושו: הא דקתני, אין המחשבה פוסלת בחולין, לאו מעבודה לעבודה קאמר, אלא בארבע עבודות. והכי קאמר: ומה מוקדשין, שנפסלין במחשבת ארבע עבודות, שחיטה זריקה קבלה והולכה, אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד, חולין לענין ע״ז, שאין מחשבה פוסלת בהן בארבע עבודות אלא בשתים, בשחיטה ובזריקה - דהני הוא דכתיבן בע״ז, דכתיב (שמות כב, יט), זובח לאלהים יחרם, וכתיב (תהלים טז, ד), בל אסיך נסכיהם מדם, אבל קבלה והולכה לא כתיבן בה - אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט.
אלו דברי ה״ר שלמה ז״ל. ואינן מתיישבין על דעתנו, דקאמר, שהמחשבה פוסלת בע״ז בשחיטה ובזריקה. ואנן, לית לן מחשבת זריקה פוסלת בע״ז מאחר שנשחטה בהכשר. וראיה לדבר מהנהו טייעי דאתי לציקוניא, דאמרו לטבחי ישראל, דמא ותרבא לדידן ומשכא ובשרא לדידכו (עיין דף לט:). אלמא, אף על פי שזרקו הדם והקטירו החלב לע״ז אין הבהמה נאסרת בכך. ואין לנו מחשבת ע״ז אוסרת הבהמה אלא בשחיטה בלבד, מדכתיב, ויאכלו זבחי מתים.
ופירוקא דפרקי׳ למתני׳ בארבע עבודות, תרגמה מעבודה לעבודה, שלא כדברי ה״ר שלמה ז״ל. והכי קאמר: ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין מעבודה לעבודה בארבע עבודות, כגון שוחט ע״מ לקבל או להוליך או לזרוק או להקטיר חוץ לזמנו וחוץ למקומו, אין הכל הולך אלא אחר העובד, כלומר, שאין הבעלים מפגלים, מקום שאין המחשבה פוסלת בחולין אלא בשתי עבודות, כלומר, מעבודה לעבודה, כגון שוחט ע״מ לזרוק דמה לע״ז ולהקטיר חלבה לע״ז, אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט, לאפוקי מחשבת בעלים, דלאו כלום היא. ולעולם אין מחשבת ע״ז אוסרת הבהמה אלא בשחיטה בלבד, משום דכתיב, זבחי מתים.מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
הערות
Gemara
Peirush